מאמרים

עלייה בפחדים וחרדות אצל ילדים ובני נוער וההתמודדות עמן​

אידה ואנונו עו״ס MSW
פסיכותרפיסטית CBT

בשנים האחרונות, הפכו החרדות והפחדים בקרב ילדים ובני נוער לשכיחות יותר ויותר. מחקר בקרב 40,000 ילדים ונוער בארצות הברית, מצא כי 9% מתוכם היו עם הפרעות חרדה (Elmore & Crouch, 2020). גם במחקר בריטי נמצאו נתונים מדאיגים: 0.7% מן הילדים סובלים מחרדת הנטישה, 0.8% מהילדים סובלים מהפרעת חרדה ספציפית, 0.8% מהילדים חווים חרדה חברתית, 1.5% חווים הפרעת חרדה מוכללת, 1.1% סובלים מהתקפות פאניקה, 0.5% מן הילדים חווים לחץ ממקומות המוניים או סגורים ועד 1.9% מן הילדים גילו תסמינים של אילמות סלקטיבית (Creswell et al., 2020). גם בישראל, חלה במהלך השנים האחרונות עלייה במספר הילדים ובני הנוער עם תסמיני החרדה ונמצא כי 21% מתוכם סובלים מהפרעה זו (רבינוביץ', 12.08.2021). על מנת למנוע את השפעתן השלילית של הפרעות החרדה, יש למצוא את הסיבות להופעתן.
 

קיימות סיבות שונות להופעתן של הפרעות חרדה בקרב ילדים ונוער. כך נמצא למשל כי חשיפה גבוהה של בני נוער אל מסכים כגון פלאפון, מחשב וטלוויזיה, קשורה אל הופעת פחדים והפרעות חרדה בקרבם (Kim et al., 2020; Zink et al., 2020). בנוסף, הפרעות חרדה בקרב ילדים ובני נוער מקורן במידת החשיפה של הילדים אל חוויות ילדות שליליות: ככל שמספר החוויות השליליות עולה, כך גדלים הסיכויים להופעתן של הפרעות אלו (Elmore & Crouch, 2020). חוויות שליליות עשויות להיות גם קשורות למצב הבטחוני או למצב בחברה הסובבת: בישראל למשל, נמצא כי ילדים החיים באזורי עימות ביטחוניים, חווים רמות גבוהות יותר של חרדה (Dimitry, 2012). 

גם תקופת הקורונה גרמה לנזקים נפשיים קשים לילדים ובני נוער ברחבי העולם. מחקר ספרדי מצא כי הגורמים להופעת הפרעות חרדה בקרב ילדים ובני נוער קשורים גם לשינויים קיצוניים בחיים, כגון אלו אשר התעוררו במהלך משבר הקורונה. איסור היציאה מן הבית אשר הוטל על הילדים והנוער בתקופה זו, הוביל לכך שאצל כ- 68% מהילדים התגלו סימפטומים רבים יותר של חרדה (Lavigne-Cerván et al., 2021). בישראל, נמצא כי בעקבות תקופת הקורונה חלה עלייה של 33% בשיעור בני הנוער אשר אובחנו עם הפרעות חרדה (גיל-עד, 31.01.2023) ואחד מתוך חמישה ילדים נמצא כסובל מתסמיני חרדה (קשתי, 16.04.2021). במהלך תקופה זו חלה בישראל עלייה הדרגתית במספר הילדים ובני הנוער אשר הופנו לאשפוזים פסיכיאטריים. 32% מבני הנוער ממתינים לאשפוז פסיכיאטרי על פני תקופה של בין שלושה חודשים לחצי שנה, 25% מתוכם ממתינים בין חצי שנה עד שנה ו-41.5% מהילדים ובני הנוער ממתינים לטיפול נפשי בקהילה במשך תקופה של חצי שנה עד שנה (גיל-עד, 21.01.2022). אם כן, קיימות מגוון סיבות להופעתן של הפרעות החרדה. גם ההשלכות של הפרעות החרדה בקרב הילדים והנוער הינן מגוונות וקשות.
 

הפרעות חרדה משפיעות באופן שלילי על התפקוד החברתי, הבריאותי והאקדמי של הסובלים מהן, ויוצרות סיכון להתפתחות של חרדה מתמשכת והפרעות נפשיות נוספות לאורך החיים. בנוסף, קיומן של הפרעות החרדה לאורך תקופה ארוכה יוצרת גם נטל כלכלי משמעותי על הסובל מן ההפרעות ועל בני משפחתו. בשל ההשלכות הקשות של הפרעות החרדה על הסובלים מהן, יש צורך דחוף ביישום התערבויות יעילות באופן נרחב (Creswell et al., 2020). האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה לערוך בדיקות אשר יאתרו את רמת החוויות השליליות אשר ילדים חווים, על מנת למנוע הופעתן של הפרעות חרדה בקרבם (Elmore & Crouch, 2020). בעקבות עלייה חדה של עשרות אחוזים בשיעורי החרדה בקרב ילדים בשנה הראשונה לקורונה, הומלץ בארצות הברית לערוך בדיקות לאבחון חרדה בילדים החל מגיל שמונה (גל, 14.04.2022; ניו יורק טיימס, 14.04.2022). 

כמו כן, הומלץ לסייע לילדים עם קשיים נפשיים קודמים או קיימים (Panchal et al., 2021). עם זאת, רשימות המתנה ארוכות אצל הפסיכולוגים, מעכבות את הטיפול הדחוף בבעיות החרדה ו- 80% מן הילדים הזקוקים לטיפול פסיכולוגי אינם מקבלים סיוע (גל, 14.04.2022;Amenabar, 16.11.2022; Bever, 29.10.2022). 
 

לסיכום, העלייה הכללית בהפרעות החרדה, הוגברה אף יותר בעקבות תקופת הקורונה והביאה למצב של קושי במציאת טיפולים מקצועיים זמינים. בעקבות זאת, חשוב לספק פתרון לבעיות החרדה של הילדים, בעזרת אמצעים חלופיים, כגון משחקים הנשענים על שיטת ה CBT. משחקים ידועים כאמצעי המשפר את רמת החוסן הנפשי ויכולות ההתמודדות בקרב ילדים (Brown & Vaughan, 2009). בנוסף, כשלושים מחקרים בקרב ילדים בוגרים, מצאו כי טיפול באמצעות שיטת ה CBT יעיל עבורם בטיפול נגד חרדות, בעיקר כאשר הורי הילדים מעורבים גם הם בטיפול (Comer et al., 2019). לכן, משחק טיפולי בשיטת ה CBT המעניק לילדים כלים להתמודדות עם פחדים וחרדות מהווה פתרון יעיל, נגיש ומהנה.  
 

מקורות

גיל-עד, ה' (21.01.2022). נזקי הקורונה: החמרה במצוקות הנפשיות של המתבגרים. אתר Ynet. https://www.ynet.co.il/news/article/skm2o7qny  

גיל-עד, ה' (31.01.2023). עלייה בדיכאון, בחרדה, בהפרעות אכילה ובאובדנות: "עתיד ילדינו רע מאוד". אתר Ynet.  https://www.ynet.co.il/news/article/skx11fnhho 

גל, א' (14.04.2022). הנחיה חדשה בארה"ב: אבחון חרדה לילדים מגיל 8; דיכאון - מגיל 12. ומה בישראל? אתר Ynet. https://www.ynet.co.il/health/article/sjlihzvvq 

ניו יורק טיימס (14.04.2022). המלצה בארה"ב: לערוך בדיקת חרדה לכל הילדים מגיל שמונה. אתר הארץ. https://www.haaretz.co.il/health/2022-04-14/ty-article/.premium/00000180-5bd6-de8c-a1aa-dbfee99d0000 

קשתי, א' (16.04.2021). מחקר: אחד מכל חמישה תלמידים בישראל סובל מתסמיני חרדה בשל הקורונה. אתר הארץ. https://www.haaretz.co.il/news/education/2021-04-16/ty-article/.premium/0000017f-db29-d3ff-a7ff-fba904990000

 
רבינוביץ', מ' (12.08.2021). מצבם הרגשי והנפשי של הילדים בעקבות משבר הקורונה. הכנסת, מרכז המחקר והמידע. 
Amenabar, T. (16.11.2022). Therapists say they can’t meet high demand as anxiety, depression linger. The Washington Post. https://www.washingtonpost.com/wellness/2022/11/16/therapist-high-demand-mental-health/

 
Bever, L. (29.10.2022). 10 ways to get mental health help during a therapist shortage. The Washington Post. https://www.washingtonpost.com/wellness/2022/10/13/how-to-find-therapy-therapist-shortage/ 

Brown, S., & Vaughan, C. (2009). Play: How it shapes the brain. Opens the Imagination, and Invigorates the Soul, 112-13.‏

Comer, J. S., Hong, N., Poznanski, B., Silva, K., & Wilson, M. (2019). Evidence base update on the treatment of early childhood anxiety and related problems. Journal of Clinical Child & Adolescent Psychology, 48(1), 1-15.‏

Creswell, C., Waite, P., & Hudson, J. (2020). Practitioner Review: Anxiety disorders in children and young people–assessment and treatment. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 61(6), 628-643.‏

Dimitry, L. (2012). A systematic review on the mental health of children and adolescents in areas of armed conflict in the Middle East. Child: care, health and development, 38(2), 153-161.‏

Elmore, A. L., & Crouch, E. (2020). The association of adverse childhood experiences with anxiety and depression for children and youth, 8 to 17 years of age. Academic pediatrics, 20(5), 600-608.‏

Kim, S., Favotto, L., Halladay, J., Wang, L., Boyle, M. H., & Georgiades, K. (2020). Differential associations between passive and active forms of screen time and adolescent mood and anxiety disorders. Social psychiatry and psychiatric epidemiology, 55(11), 1469-1478.‏

Lavigne-Cerván, R., Costa-López, B., Juárez-Ruiz de Mier, R., Real-Fernández, M., Sánchez-Muñoz de León, M., & Navarro-Soria, I. (2021). Consequences of COVID-19 confinement on anxiety, sleep and executive functions of children and adolescents in Spain. Frontiers in psychology, 12, 565516.‏

Zink, J., Belcher, B. R., Imm, K., & Leventhal, A. M. (2020). The relationship between screen-based sedentary behaviors and symptoms of depression and anxiety in youth: a systematic review of moderating variables. BMC Public Health, 20(1), 1-37.‏
​